חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הטיול הגדול שלא נגמר

 אוהד נבון יצא לטיול הגדול והתמסר להרפתקאות שהזדמנו לו בכל יעד. כשחזר לארץ התמלא געגועים למרחבים, אז החליט לעזוב את לימודיו בטכניון ולשוב לנדוד בעולם

 

 

אוהד נבון, המכונה “אוהד הנווד”, סיים את ארבע שנות שירות צבאי כקצין בחיל הים וכמו משוחררים רבים יצא גם הוא לטיול הגדול! במשך 10 חודשים טייל אוהד בעולם והתמסר להרפתקאות שהזדמנו לו בכל יעד; הוא הפך למשיח של שבט בפפואה גינאה החדשה, גילח את ראשו ועשה ויפאסנה קשוחה בנפאל, צלל עם כרישים לבנים באוסטרליה, טיפס בהרי האלפים, טייל בהונגקונג, פיליפינים, טיבט, טנזניה, ניוזלנד והדרכון עוד נטוי. כשהטיול הגדול נגמר, שב אוהד לישראל היישר ללימודי הנדסה כימית בטכניון. רק שאז, המשיכו החוויות להדהד בו והגעגועים למרחבים הפכו חזקים, החליט אוהד לחזור לנדוד ולהפוך את הטיול הגדול לדרך חיים חדשה.

את סיפור חייו המרתק הוא משתף בבלוג אישי בפייסבוק; אוהד הנווד, ומתמצת חוויות מיעדים מטורפים לסרטונים קצרים ומעוררי קנאה! בין ג’ונגלים, גורילות, כרישים לבנים ולבה רותחת – תפסנו את אוהד לראיון קצר על הטיול הגדול שלא נגמר:

למה החלטת לעזוב את הלימודים ולשוב לנדוד?

“ראיתי את הסטודנטים בוחרים ללמוד מקצוע בעיקר לפי טבלת המשכורות בסיום התואר, וזה ייאש אותי. אנשים במדינות עולם שלישי כל כך מאושרים למרות שאין להם הרבה ובעולם המערבי, ואנחנו מעדיפים לפעמים להיתקע עם מקצוע שאנחנו לא אוהבים בשביל כסף. אני בעד שכל אחד יעשה מה שהוא באמת אוהב! בין אם זה נוודות ובין אם זה מהנדס”.

מה היה היעד הראשון אחרי שעזבת את הלימודים?

“אחרי שעזבתי את הלימודים עשיתי את טרק המון בלאן באירופה, המשכתי למזרח הרחוק – יפן, טייוואן ודרום קוריאה- טיול קשוח ביותר באוהל וטרמפים. ועכשיו אני במזרח אפריקה – עברתי באוגנדה, רואנדה קונגו, עכשיו בטנזניה מתכונן לטיפוס ההר הגבוה באפריקה הקילימנג’רו ומשם ממשיך להסתובב באפריקה. התכנונים להמשך מרגשים אותי מאוד. מתכנן בקיץ להיות באזור אלסקה וסיביר, לחזור בסתיו לשביל ישראל ומשם לדרום אמריקה”.

 

איך אתה מצליח לממן טיול כל כך ארוך?

“כרגע אני משקיע המון בבלוג וחברת הביטוח הראל ורסקיו1 עוזרות לי לממן חלק מהטיול. זה כיף, באמצעות הסרטונים אני זוכה גם לעזור להרבה אנשים בטיולים שלהם וגם לחשוף אנשים למוצר שאני מאמין בו, מכשיר לוויני זה מוצר מציל חיים!”

במה שונה סגנון הטיול שלך מ”הטיול הגדול” שכולנו מכירים?

“אני מטייל לבד ומשתדל להיות כמה שיותר עם מקומיים. ככה לומדים את התרבות של המקום הכי טוב! ביפן טיילתי עם אוהל וטרמפים ובאוגנדה התנדבתי בבית יתומים שנמצא על אי נידח למשך חודש כשאני האדם הלבן היחיד באי. זה מאוד אינטנסיבי אבל ללא ספק אני מרגיש שאני מכיר תרבויות יותר לעומק. הסגנון טיול הזה מאלץ אותי לחיות כמו המקומיים: אני אוכל איתם, ישן כמוהם ולומד את השפה שלהם. לרוב המקומיים מאוד נחמדים, אבל היו לי כמה מקרים לא נעימים. בפפואה גינאה כמעט חטפו אותי וביפן הסתובב סביב האוהל שלי הומלס שיכור במשך כל הלילה”.

אתה חוזר לבקר בארץ מדי פעם?

“השתלשלות האירועים גרמה לי לחזור לארץ מידי פעם. אני אוהב את ישראל, יש לי עוגן חזק של משפחה וחברים בארץ ועברית זו השפה שאני הכי אוהב. כשאני חוזר לארץ אנשים פרטיים או בסיסים בצה”ל מזמינים אותי לספר על החוויות והתובנות שלי מהטיולים. יש לי כמה דגשים חשובים כמו איך מפחיתים את הסכנות, איך מטיילים לבד, איך מייצגים בכבוד את ישראל ואיך לבחור יעד לטיול (השאלה הגדולה- מזרח או דרום אמריקה). אפשר לעקוב בעמוד הפייסבוק שלי, שם אני מפרסם את כל הפרטים על האירועים האלו”.

 

אילו דברים חדשים למדת על עצמך בעקבות הטיול?
“למדתי לאהוב את עצמי יותר. נשמע קלישאה אבל זה מאוד משמעותי. בתחילת הטיול הייתי יותר סגור ויותר פחדתי מדברים ועכשיו אני לגמרי זורם ודברים באים לי יותר בקלות. הטיול השפיע לי על כל תחומי החיים- הרבה פחות מפונק, פחות לחוץ, לא מפחד מזמן לבד עם עצמי, יותר מאמין בעצמי והכי חשוב- לא מפחד לעשות דברים שאני אוהב, גם אם לאחרים הם נראים מוזרים או שגויים. זו מתנה אמיתית”.


אתה מתכוון להמשיך לטייל בעולם כל חייך?

“אם למדתי משהו מהשנה האחרונה זה שהעתיד לא צפוי. לפני שנה וחצי הייתי בטוח שאני הולך להיות מהנדס כימי. כמו שאני רואה את זה כיום, התכניות שלי מרגשות ואני ממשיך לטייל בשנים הבאות, במידה ואמשיך למצוא ספונסרים, אבל באמת אי אפשר לדעת איזו הזדמנות תצוץ. בכל מקרה, לא מאמין שאחזור להנדסה.. אחד השיקולים הוא להיות מדריך טיולים”.

 

איזו חוויה הכי משמעותית מהטיול תיקח איתך לכל החיים?

“חד משמעית הסיפור שלי על פפואה גינאה החדשה. ממש הפכתי למשיח של שבט נידח במעמקי הג’ונגלים של פפואה גינאה החדשה, פתרתי סכסוכים בין השבטים, שטפו לי את הרגליים ועשו לכבודי הצגות ותהלוכות. החוויה הזו לא יוצאת לי מהראש בדיעבד רק אני מבין כמה היא הייתה מסוכנת”.

 מה הטיפ שלך למשוחררים שמתלבטים אם לצאת לטיול הגדול או להתחיל ללמוד?

“שכל אחד יעשה מה שמתאים לו. מי שבוער בו מקצוע מסוים, שילך ללמוד אותו. עם זאת, אני חושב שאחד הדברים שגרמו לי לעזוב את הטכניון הוא שלא השארתי לעצמי זמן לחשוב. שבוע אחרי שהשתחררתי כבר הייתי באוסטרליה, שבועיים אחרי שחזרתי מהטיול כבר ישבתי בטכניון עם שכר דירה ועבודות להגשה. לא הייתה לי שניה של שגרה וזה לא בריא לדעתי. החיים ארוכים ואין סיבה למהר, ממליץ לקחת את הזמן. להתחיל ללמוד אפשר תמיד”.