הינכם עומדים כעת בכביש אשר בעבר היה קו גבול אשר חצה את ירושלים לשניים.
קראו את הקטע הבא ונסו להשלים את המילים החסרות. שלחו למדריך הודעה עם המילים החסרות, על פי הסדר. ניתן להיעזר כמובן באינטרנט לצורך כך, בחבר טלפוני ובהיגיון בריא.

הקו העירוני הוא השם שניתן לקטע של הקו הירוק שחצה את העיר ירושלים בין 1948 ל-____. הקו, באורך שבעה קילומטרים, היווה קו גבול זמני לפי הסכם שביתת הנשק עם ____, שחילק את העיר בין מזרחה שנכבש על ידי הלגיון הירדני במלחמה, לבין מערבה, שהייתה לבירת מדינת ישראל. העיר העתיקה נשקה לקו העירוני מצידו המזרחי, ונותרה בשליטה ירדנית. משני צידי הקו פרסו הצדדים ביצורים ומכשולים, ובניינים שונים בעיר לאורך הקו שימשו כעמדות צבאיות.

ב-30 בנובמבר 1948, עם שוך קרבות מלחמת העצמאות בירושלים והתמוססות ההפוגה השנייה בגזרת הדרום, נפגשו בבית נטוש בשכונת מוסררה, משה דיין, מפקד חטיבת עציוני, ועבדאללה א-תל, המפקד הירדני. על גבי מפה בקנה מידה של 1:20,000 שרטטו שני המפקדים את גבולות הפסקת האש בזירת ירושלים. דיין שרטט בעיפרון שעווה ירוק את קו העמדות שבשליטה ישראלית, ותל התווה בעיפרון אדום את קו העמדות הירדני. השטח בין שני הקווים, יחד עם עובי העפרונות בהם שרטטו השניים את הקווים על המפה, קבע שטחי הפקר לאורך הקו. באותה עת נראה היה לצדדים כי מדובר בקו הפסקת אש זמני, ולא ייחסו משמעות מיוחדת לאי-דיוקים שנבעו מעובי העיפרון, סטיות קלות בשרטוט וקטעים לא-רציפים בקו. שני המפקדים המקומיים, הצליחו למצוא הסדר שימנע את חילופי האש והתקריות הבלתי-פוסקות בעיר בעזרת אנשי האו”ם וחתמו על ‘הסכם הפוגה כנה’, ששם קץ לחילופי האש וקבע קו הפוגה מוסכם. הצלחת המגעים עודדה את הצדדים ואת אנשי האו”ם להמשיך בשיחות ולנסות להרחיב את תחולתו של ההסכם.

כעבור חודשים אחדים, בעת הדיונים ברודוס באפריל 1949 על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, נמצא כי מפת דיין-תל היא המסמך הרשמי היחיד המציין את הקו בירושלים המחולקת בהסכמת שני הצדדים. כך הפכו אותם קווים בלתי-מדויקים ששורטטו ברישול לגבול בינלאומי מחייב. הקווים הגסים חצו וביתרו שכונות, רחובות ואף בתים, והיוו מקור לא-אכזב לוויכוחים וסכסוכים בין המדינות. לאורך הקו החזיקו שני הצדדים עמדות וביצורים, חלקם בבתי מגורים ומוסדות ציבור עירוניים. בשטחי ההפקר הונחו ______ (*רמז – מה מניחים על הקרקע, צמוד לגדר גבול?).

כל העיר העתיקה, השכונות שמצפון אליה, והר הזיתים היו בתחום הירדני. מערב העיר, וכן מובלעת על הר ה_____ בצפון-מזרח העיר היו בתחום הישראלי. באזור ארמון הנציב היה שטח מפורז בשליטת האו”ם, והארמון עצמו נקבע כמטה משקיפי האו”ם. בין שני חלקי העיר היה מעבר בשער מנדלבאום. המעבר נוהל על ידי אנשי מכס ישראלים וירדנים, ושימש בעיקר למעבר דיפלומטים ואנשי או”ם, וכן למעבר של צליינים נוצרים בחג המולד. מן המעבר יצאה שיירה דו-שבועית אל המובלעת הישראלית בהר הצופים.

שכונות ירושלים המערבית שלאורך הקו היו לשכונות ספר שמגורים בהן נחשבו מסוכנים, ועל כן הפכו לשכונות מצוקה שאוכלסו במעוטי אמצעים והתאפיינו בעוני ובהזנחה. עם אלה נמנו השכונות שמואל הנביא, מאה שערים, מוסררה, ממילא וימין משה.

הקו העירוני חצה את ירושלים במשך __ שנה, עד למלחמת ששת הימים ביוני 1967. בצהרי ה-5 ביוני כבשו הירדנים את ארמון הנציב מידי האו”ם ובכך החלו הקרבות הקרקעיים בירושלים. חטיבת ירושלים כבשה עוד באותו יום את הארמון וכן את המוצבים שמדרום לו. אור ליום 6 ביוני, יומה השני של המלחמה, פרצו כוחות הצנחנים את הקו העירוני בחלקו הצפוני, ומשם כבשו את השכונות שמצפון לעיר העתיקה וחברו אל הר הצופים המבודד. בצהרי ה-6 ביוני פרצו לוחמי חטיבת ירושלים את הגדרות שחצו את שכונת אבו תור, ועם כיבוש השכונה השלימו את כיתור העיר העתיקה. העיר העתיקה, נכבשה בידי צה”ל בכ”ח ב_____ תשכ”ז -7 ביוני 1967. מיד בתום המלחמה הופלו הגדרות וחומות הבטון שביתרו רחובות ושכונות, פורקו הביצורים והוסרו המוקשים. ריבונות ישראלית הוחלה על מזרח ירושלים, ושני חלקי העיר אוחדו מוניציפלית תחת עיריית ירושלים, שעשתה מאמצים רבים מאז לטשטש ולהעלים את צלקות הקו העירוני.

הקו העירוני אינו קיים עוד כגבול מדיני, אך במובנים רבים הוא ממשיך להתקיים עד היום ולחלק את העיר אתנית ותרבותית. כיום מקובל להתייחס אליו במושג “קו התפר”, אף על פי שחצייתו אינה מורגשת בהיעדר הגדרות.