מתחילים ללמוד ורוצים לדעת על מה כולם מדברים? לא רוצים שהחברים הסטודנטים שלכם יתנשאו עליכם? הכנו לכם מילון מונחים קצר ושימושי לאקדמיה.
באדיבות רוני צדק – ייעוץ בגובה העיניים
סמסטר
תקופה של 3 חודשי לימודים בערך שמקבילה ל”מחצית” בלשון החינוך-חובה. אחריה מגיעה תקופת המבחנים. לכל תואר יש זמן לימוד שונה. הסמסטרים המקובלים הם סמסטר חורף- אוקטובר עד ינואר, וסמסטר קיץ- ממרץ עד יוני. הזמנים יכולים להשתנות קלות בין מכללות לאוניברסיטאות. יש גם סמסטר קיץ, שהוא יותר להשלמות או פשוט כדי לחסוך זמן, אבל די נדיר.
תקופת מבחנים
זמן של חודש או חודשיים אליו נקבעים המבחנים בקורסים שלקחתם, ולעיתים גם הגשת עבודות מסכמות. בזמן הזה אין לימודים פרונטליים ואתם צריכים ללמוד לבד למבחנים השונים (חשוב להבין איך הכי טוב לכם ללמוד, כי זה יכול להיות מאוד מאתגר ללמוד לבד בבית). בתוכה יש מועדי א’, מועדי ב’ (בדרך כלל הציון שנשמר הוא השני שניגשתם אליו, אז לא לגשת אם אתם לא חייבים), ומועד ג’, מועד מיוחד- רק אם יש לכם הצדקה כמו מחלה, מילואים ועוד נסיבות בשלן לא יכולתם להגיע ל-2 הקודמים. * ערעור- אם אתם חושבים שלא היו הוגנים איתכם בבדיקה, אתם יכולים לערער. כמובן שיכולים גם להוריד לכם ויש גבול מסויים כמה אפשר לערער. עם זאת, חברותי בנות-הפרופסורים העידו בפני שלא היה ערעור אחד שלא העלו להן ציון, ובסוף- זה משמעותי. אז בדקו אם יש עילה, ואם כן- אל תהססו.
קורס
המקביל ל”מקצוע” בחינוך-חובה. אלו היבטים שונים או תחומי מחקר בתוך התחום שלכם. הקורסים מחולקים לקורסי חובה (חייבים לקחת כדי לקבל את התואר), קורסי חובה-בחירה (חובה לבחור אחד מתוך האפשרויות שייתנו לכם), וקורסי בחירה (כל השאר). יש גם קורסי אבן פינה למשל שהם מתחומים אחרים, וחובה.
סילבוס
תכנית הלימוד בקורס הכוללת כל מה שיהיה בקורס ואתם צריכים לדעת למבחן או העבודה המסכמת. שם כתובות גם דרישות הקורס כמו נוכחות, מבחני ביניים והגשות ועוד. כל הסילבוסים, זמני הקורסים, מי מלמד ואיפה נמצאים באתר בשם שנתון.
מתרגל
מי שמעביר את שעת התרגול בקורסים בהם יש תרגול (=העמקה בקבוצות קטנות יותר, בגודל של כיתה רגילה ולא באולם הרצאות). בדרך כלל תלמידי תואר שני והלאה.
חוג
מה שבחרתם ללמוד (רפואה, קרימינולוגיה, פסיכולוגיה…)
פקולטה
המסגרת המוסדית המאגדת כמה חוגים קשורים לפי נושא משותף. הפקולטות הקיימות: מדעי הרוח, מדעי הטבע\ מדעים מדוייקים, מדעי החברה, רפואה, משפטים והנדסה.
תואר דו-חוגי
האפשרות ללמוד שני חוגים במקביל, גם אם הם לא קשורים. כך לומדים מחצית מהתואר בכל נושא. זה נותן לכם יתרון מעשי בכך שאתם לכאורה מקצועיים או בעלי אוריינטציה בעוד נושאים.
נקודות זכות (נ”ז, נ”זים, נק”ז)
כל קורס נותן לכם נקודות זכות לפי רמת הקושי והיקף הזמן שהוא דורש. בד”כ זה לפי שעות שבועיות (ש”ש)- קורס שלוקח 2 ש”ש לאורך סמסטר אחד ייתן לכם 2 נ”זים. כדי להשלים את התואר צריך מספר מסויים של נ”זים- לדוגמא בתואר ראשון במדעי החברה בעברית צריך 120 נ”זים.
תואר ראשון
תואר ראשון, תואר בוגר וראשי תיבות באנגלית שמתחילים ב B (מסמל Bachelor- רווק, כי רק רווקים יכלו ללמוד תואר ראשון פעם) כמו BA, BSC, BMA ועוד – היחידה האקדמית הראשונה שתלמדו, בד”כ הכי ארוכה ומקיפה.
תואר שני
תואר שני/ תואר מוסמך וראשי תיבות באנגלית שמתחילים בM (מסמל Master)- היחידה השנייה, בד”כ לוקח שנתיים, יום בשבוע, אבל עולה אותו דבר כמו תואר ראשון ואפילו יותר כי זה לא מסובסד. יותר מעמיק וברמה גבוהה. *האם אפשר ללמוד תואר שני במשהו שלא עשיתי בו תואר ראשון? – תלוי בתנאי הקבלה הספציפיים, בד”כ ידרשו משהו עם זיקה לתחום או קורסי השלמה שייקחו לכם בערך שנה. לפעמים יהיה אפשר להתחיל במקביל, ולפעמים אי אפשר בכלל בלי תואר ראשון באותו תחום. תבדקו ספציפית. היוצא מן הכלל הוא תואר שני במנהל עסקים- אותו כל אחד עם תואר ראשון יכול לעשות, עם השלמות במתמטיקה ואנגלית (משהו כמו עוד פסיכומטרי קטן אם אין לכם את הדרישות).
תואר שני מחקרי\ לא מחקרי, עם תזה\ בלי תזה- תזה (thesis)
היא השערה של אדם אותה הוא בוחן בכלים אקדמיים. בתכלס- עושים תזה מ-2 סיבות: או לפוזה (“יואו, פרסמתי מאמר בג’ורנל האקדמי בלה-בלה-בלה, אני כזה גאון”) או כי אתם רוצים להמשיך לתואר שלישי, דוקטורט. כדאי שתשקלו טוב לפני שאתם מתחילים אם זה שווה את זה. עם זאת, לא תמיד תינתן האפשרות להשלים תזה אם אתם רוצים להמשיך לתואר שלישי ולא עשיתם תזה. זה יכול להיות כיף להעמיק ולהתמקצע עוד בתחום שבחרתם, לבחון השערה שלכם ולקבל משאבים לזה, וכמובן לתת לכם יתרון בראיונות עבודה.
תואר שלישי\ דוקטורט
היחידה האקדמית האחרונה שלומדים באופן רשמי כדי לקבל את הדרגה המוסמכת ביותר. רוב העבודה בתואר הזה נעשית עצמאית לגמרי, ולה אין גבולות זמן מכיוון שהמחקר יכול לקחת תקופה ממושכת וכך גם כתיבת העבודה\ ספר\ מחקר ופירסומם בכתב-עת מדעי נחשב. לאחר מכן אפשר וצריך לעשות פוסט-דוקטורט בחו”ל. * חשוב להבחין בין ד”ר לפרופסור- ד”ר זה התואר הניתן מהמוסד, ופרופסור זה מעמד ההוראה הגבוה ביותר, הניתן לאחר שנים רבות של הוראה, עבודה ותרומה למחקר בתחום, לאחר תהליך החלטה מורכב. הכינוי הזה ניתן גם כאות כבוד, בלי קשר להשכלה פורמלית. בתוך המונח הזה יש עוד מלא קטגוריות, פחות קריטי כרגע (חפשו “פרופסור” בויקי).
אגודת הסטודנטים
ארגון שמורכב מנציגים נבחרים מכל חוג שפועלים עבור הסטודנטים, וכן עובדים בשכר (רובם סטודנטים גם). האגודה אחראית לתווך בין האוניברסיטה לסטודנטים ולדאוג לטובתם, וכן לפנק, ליצור הווי, לתת שירותים חשובים ועוד. בתור נציגה לשעבר, I’m telling you: אל תבואו ציניים כלפי האגודה. הם באמת משתדלים ועושים המון דברים סופר שווים. חוץ מזה תתעדכנו תמיד מה השירותים שהם יכולים להציע, כי אתם לא יודעים מתי תצטרכו אותם. בין אם זה הטבות למשרתי מילואים, להורים טריים, שירותי עורך-דין וארנונה בקמפוס, עזרה ביוזמות, מנוי לבריכה וחדר כושר, ייצוג בוועדות משמעות ועוד ועוד…
הבנק האקדמי
אתר שמאגד סיכומים ומבחנים משנים קודמות. אפשר גם להעלות משלכם ולקבל תמורה
דרייב\ דרופבוקס חוגי
מאגר סיכומים ומבחנים מסטודנטים.
מעונות
מגורים של האוניברסיטה. בדרך כלל מוזלים, קרובים לקמפוס ועם שותפים מאותו מוסד.
כרטיס סטודנט
אל תאבדו אותו.
ועוד כמה מושגים כייפים:
- יום הסטודנט- בדרך כלל לילה לבן עם מלא הופעות.
- הנחות לסטודנטים
- הדשא
- ההפסקות (חזרנו ליסודי)
- לישון בהרצאות
- עמוד הממים של האוניברסיטה
- לסיים את התואר!!!
בהצלחה!
