מי הזיז את הצבא שלי?

השחרור מהצבא הוא אחד השינויים הגדולים בחיים. ואפילו שחיכינו וציפינו לו, פתאום כשהוא מגיע הוא מפחיד ומאיים. אז למה כל כך קשה לנו עם שינויים? ומה יכול לעזור לנו לעבור אותם בהצלחה?

שינוי אינו דבר פשוט, ובטח שינוי של שחרור מצה”ל. מצד אחד הוא מרגש, מסקרן ופותח הזדמנויות, ובטח חיכיתם לו לא מעט זמן, ומצד שני הוא מעלה ספקות וחששות, מעורר אי נוחות ומרתיע. דברים רבים עומדים להשתנות, והשינוי מצריך מכם יותר עצמאות, יותר אחריות לבחירות והחלטות שלכם ויותר יזמות! בשינוי שצפוי לכם, מחיילים לאזרחים, אתם נדרשים לקבל הרבה מאד החלטות חדשות שמשפיעות על העתיד.
אז למה כל כך קשה לנו עם שינויים? ומה יכול לעזור לנו לעבור אותם בהצלחה? ננסה להעזר בשיטת ההתמודדות עם מעברים שפיתח ויליאם ברידג’ס.

מה ההבדל בין שינוי למעבר?

השינוי הוא העובדה הקיימת: עברתי דירה, שיניתי מקום עבודה, תפקיד, או עברתי מחייל לאזרח. השינוי הוא עובדה. המעבר הוא התהליך המנטאלי שמלווה את השינוי. שינוי נעשה ברגע, אבל תהליך המעבר הוא אישי ולא מוגדר בזמן. לוקח לנו הרבה זמן לבצע את המעבר ובתוכו יש כמה שלבים או כמה תקופות:
א. סיום: ההיפרדות. ההכרה בזה שהשלב הקודם נגמר. זהו, אני כבר לא חייל – אני אזרח. לפעמים צריך לעבור דרך עיבוד לשרות הצבאי כדי להתקדם.
ב. האזור הניטרלי (Neutral Zone)/ תקופת ההסתגלות: “שטח הפקר”, מרחב בו אני נמצא במקום בו “לא מה שהיה ועדיין לא מה שיהיה” (גבול בין זהויות, אי ודאות וגישוש). ביחד עם התרגשות, ציפייה, ורצון לחוות את החיים אחד המאפיינים המרכזיים של האזור הניטרלי הוא אי הוודאות. ההתייחסות המקובלת לאי הוודאות היא כאל משהו שצריך לתקן או לצמצם (לפעמים אפילו כאל תאונה). בירג’ס טוען שהתחלה חדשה עמוקה ומותאמת עוברת דרך שהיה באזורי אי הוודאות, התנסות ושאילת שאלות עמוקות.
ג. התחלה חדשה: חוויה של נוכחות כיוון חדש, תקווה, תחושה של פרץ אנרגיה, זהות עצמית מחודשת (וגם חששות וספקות). פתיחות להזדמנויות “על הדרך”- הבשיל ומוכן לפרוץ.

כמה זמן לוקחת לדעתכם תקופת ההסתגלות? זה מאוד אישי. לפעמים אני יכול להסתכל אחורה על מעברים קודמים בחיי ועל משך ההסתגלות שלי אליהם ולהעריך כמה זמן לוקח לי להסתגל לשינוי.

מה הולך להשתנות? הכל

אחרי השחרור מהצבא צפויים לכם המון שינויים מנטאליים: שגרת חיים חדשה, בעלי תפקידים חדשים (מנהל, מרצה, גורמי בירוקרטיה), עצמאות וחוסר התלות במפקד ובמסגרת, תכנון העתיד, ציפיות הסביבה, קבלת החלטות שישפיעו על עתידי, תחושת משמעות.
כל השינויים הללו עלולים להלחיץ אותנו, ובצדק, ולכן כדאי לנו להיות מוכנים לתגובות הצפויות. יש מודל שנקרא FFF המסביר התמודדות עם מצבי לחץ. תגובת “הילחם או ברח” (באנגלית: Fight or Flight; נקראת לעתים “הילחם, ברח או קפא”, באנגלית: Fight, Flight or Freeze). זה מונח המבטא חיבור בין הפסיכולוגיה לפיזיולוגיה ומציין תבנית של שינויים גופניים. זאת כחלק ממנגנון הישרדותי-אבולוציוני, אשר מכין את האדם או את בעל-החיים להתמודד פיזית עם איום או סכנה מידית. לדוגמה: מול אריה גדול המופיע בדלת – כל אחד יבחר בדרך התמודדות אחרת. Fight, Flight, או Freeze.

מה הקשר בין מצבי קצה ולחץ לבין האזרחות? הרי אריות הבר בארץ ישראל הוכחדו מזמן.. אז זהו, שאנחנו חווים לחץ לא רק במפגש עם אריות. אחרי השחרור יכולות להיות לנו תגובות שונות: אני מתחבא במסתור הבטוח של מאחורי הספה של אמא, משתחרר שמסתער על החיים בלי לעצור לחשוב ומגלה אחרי 15 שנה שהוא במקום הלא נכון (Fight), או למשתחרר שעולה על טיסה ולא חוזר (Flight), או המשתחרר שנתקע – “הילד בן שלושים…” (Freeze).  בטבע התגובות הן אכן אוטומטיות, אבל לאדם ישנה את יכולת ההתבוננות והבחירה המאפשרות לו להגיב בצורה מושכלת לאותם מצבים. ההתבוננות יכולה לאפשר לנו להגיב באותן תגובות אך באופן מבוקר ומודע.

אז מה יכול לעזור? הרגלים מיטיבים

בספר כוחו של הרגל טוען דוהיג שהרגלים הינם חלק משמעותי מחיינו . הרגל מיטיב חדש שאנו מכניסים לחיינו זקוק לשמירה ולטיפוח כמו שתיל צעיר. לאחר מכן, כמו עץ בוגר, נוכל להנות מהפרות והצל של אותו העץ.
לבחירת הרגל מדויק יש פוטנציאל להתפתח ל’דומינו’ חיובי של הרגלים מיטיבים נוספים. לדוגמא אדם שמחליט לשמור על כושר, יש סבירות שלאורך הזמן התזונה תשתפר, האנרגיה שלו תעלה וחווית החיים הכללית תהיה טובה יותר.

תוכלו ללמוד עוד על הרגלים מיטיבים בסרטון שהכנו לכם כאן:

לסיכום, חשוב שתדעו שכל כל ביצוע שינוי דורש הערכות, בייחוד שינויים גדולים כמו מעבר מצבא לאזרחות. זו לא פעם ראשונה שאתם מבצעים שינויים בחיים ובטח לא הפעם האחרונה. יש לכם כוחות גם בסביבה וגם בתוככם לבצע את השינוי הזה, אז יאללה – צאו לדרך.