"לפני השחרור יש הרבה בלאגן בראש"
השחרור מצה”ל הוא אירוע שמח ומרגש, אך גם מפחיד ומלא חששות. סדנת ‘מומנטום לאזרחות’ מנסה לעשות סדר בדברים. “ קיבלתי כאן המון כלים להצליח בהמשך”, מספר אחד החיילים שהשתתף בסדנה. “לא רק ידע טכני, אלא בעיקר מה התמונה הכוללת ומה האופציות שעומדות לרשותי בעתיד”.
קבוצת חיילים במדים יושבת במעגל, קשובה ודרוכה. לא, אין המדובר בתדריך לקראת יציאה לקרב, לפחות לא קרב במובן הרגיל של המילה. האירוע הוא סדנת מומנטום לאזרחות, בה משתתפים החיילים העומדים לפני שחרור, וזו נועדה להכין אותם אל החיים האזרחיים הממתינים להם מעבר לפינה. נשמע מוזר שצריך להתכונן לאזרחות? התרגיל שביצע מנחה הסדנה בתחילתה הדגים שממש לא.
“לחץ, אי וודאות, טפסים”
נורי, המדריך, כותב על הלוח את המילה שחרור ומקיף אותה בעיגול. “בואו נשחק במשחק אסוציאציות”, הוא מציע. קבוצת החיילים לא מהססת להשיב מיד במגוון מילים שמספרות את כל הסיפור: “חדש”, “מפחיד”, “סיום”, “התחלה חדשה”, “לחץ”, “מרענן”, “רע וטוב”, “מרתיע”, “טפסים”, “בלגן”, “מצריך אנרגיות”, “חופש”, “אי ודאות”.
אחרי שנתיים או שלוש של שירות צבאי, חברי וחברות הקבוצה בהחלט מחכים לאזרחות אך גם חוששים מהשינוי. וזה מובן: שחרור היא מילה שיכולה לרגש ולהפחיד כאחד. בדיוק לשם כך הוקמה סדנת מומנטום לאזרחות, בכדי לתת לחיילים העומדים לפני שחרור כלים וידע להתמודדות עם השינוי הצפוי להם עם המעבר אל האזרחות. מבט על נושאי הסדנה מגלה שורה רחבה של נושאים לדיון: החל בזכויות וחובות של חיילים משוחררים, דרך אלמנטים הלקוחים מהפסיכולוגיה החיובית וכלה בתרגילים מעשיים שמכינים אותם לראיונות עבודה, כתיבת קורות חיים וכדומה.
“הגעתי לכאן בעיקר עם ציפיות להבין את עניין הבירוקרטיה שאחרי השחרור” מספר אחד החיילים, “אבל פתאום ראיתי שזה נותן לי לא רק ידע טכני, אלא שהסדנה מספקת מודעות וכלים”.
איך היית מגדיר את החשיבות של הסדנא באוזני חברים שעומדים להשתחרר?
“לפני השחרור יש הרבה בלאגן בראש. תיאום מס, ביטוח לאומי, מענקים, מלגות וכל הדברים האלה, והראש מתפזר להרבה מאוד כיוונים. הסדנה עוזרת לעשות סדר ולקבל הכוונה. עכשיו אני מבין יותר לעומק את התמונה הכוללת ואת האופציות העומדות לרשותי בעתיד”.
איזה טיפ תיקח איתך מהסדנה?
“זה לא מסתכם בטיפ אחד. הסדנה נתנה לי מאגר של כלים להצליח בהמשך. כל אחד ממנו רשם נקודות רלוונטיות במיוחד עבורו במחברת. למדנו שכדי לנצל את הזכויות שיש לנו כחיילים משוחררים אנחנו צריכים להתאמץ – זה לא יבוא לבד. יש לי חברים שמשוחררים כבר מספר שנים ועכשיו אני מבין כמה הם פספסו בדרך. בעייני זה קריטי לעבור את הסדנה הזו לפני השחרור”.
“זו הפעם הראשונה בחיים בלי מסגרת”
שיר המר, מנחה בסדנת מומנטום לאזרחות, לא זכתה לעבור את סדנת מומנטום לאזרחות כשהשתחררה, אבל היום היא מבינה את החשיבות שבה. “אבל אני בטוחה שלו הייתי לוקחת חלק בסדנה כזו לפני שהשתחררתי, הייתי מרגישה יותר בטוחה עם הבחירות שלי בזמן שעשיתי אותן והייתי יותר מודעת לכל האופציות הפתוחות בפניי”.
מה בעצם כל כך מסובך בשחרור מהצבא שמצריך סדנה שכזו?
“גורמים רבים בחיי היומיום האזרחיים לא ידועים לחיילים משתחררים. נתחיל, למשל, בהתנהלות ביורוקרטית מול גופים שעד כה הם לא היו צריכים להתמודד מולם, כמו ביטוח לאומי או מס הכנסה. בנוסף, דווקא בגלל ריבוי ההטבות שניתן בשנים האחרונות לחיילים, ישנו מידע רב ולא תמיד פשוט להבנה, שחיוני למצבם כמו מהי בדיוק עבודה מועדפת, או איך ומתי להשתמש במענק ובפיקדון שקיבלו מהצבא”.
אז זו סדנה מבוססת ידע על זכויות של חיילים משתחררים?
“לא. המידע הביורוקרטי הוא רק ההתחלה. העזרה החשובה יותר נעשית ברמה הרגשית. מדובר בעצם בפעם הראשונה בחייהם של המשוחררים, שלא תהיה להם מסגרת מחזיקה ומסודרת שתכווין אותם ותאמר להם מה עליהם לעשות. לפני הצבא הייתה אחראית להם מערכת החינוך, לאחר מכן המסגרת הצבאית, ועכשיו הם יוצאים לעולם כשכל ההחלטות נתונות בידיהם. השינוי הזה מעורר המון חשש וחוסר ביטחון. אנחנו מנסים, בסדנה של יומיים, לעזור להם עם ההתמודדות הזו בכמה גזרות: לעשות להם סדר בראש עם הפרטים הטכניים והידע הנדרש ולתת להם כלים נפשיים להתמודדות עם תקופת המעבר”.
מה מייחד את תקופת המעבר של משוחררים טריים על פני תקופות מעבר אחרות בחיים?
“זו תקופה יוצאת דופן בחיים. היא לטוב ולרע הרבה יותר חופשיה ממחויבויות משאר התקופות בחיי הבגרות. זה ייחודי מבחינת החופש המוחלט והרוחב של האפשרויות שפתוחות בפני החבר’ה האלה. התחושה בגיל הזה היא שיש עוד מלא זמן ולגיטימציה אישית וחברתית להתנסות בדברים. זה מקובל להתחיל עם משהו מסוים בתחום הלימודים, הקריירה או כל דבר אחר, ואולי להחליט שהוא לא מתאים לאחר מכן. מבחינה נוספת, תקופת המעבר הזו היא תקופת המעבר הראשונה שדורשת מהם כל כך הרבה מחויבות אישית. הם מאוד חסרי ניסיון עדיין. זו גם תקופה שיש בה גורמי השפעה מאוד חזקים כמו המשפחה והחברים, ואלה יכולים ליצור הרבה לחץ”.
את מנחה כבר תקופה ארוכה. יש משהו שמפתיע אותך בצורה שבה חיילים תופסים את השחרור והאזרחות?
“אני מופתעת הרבה פעמים מהיכולת שיש לאזרחות לצמצם בבת אחת תחושה חזקה של אחריות ויכולת. הרבה פעמים חבר’ה מאוד חזקים במסגרת הצבאית, מרגישים לא כשירים פתאום באזרחות. בנוסף, אני מופתעת מתפיסת הזמן שיש להם. שנתיים נראה להם כמו המון זמן, אבל זה לא בהכרח זמן מספיק לטייל, לעשות פסיכומטרי ולהתחיל ללמוד. הם עברו שנתיים מאוד אינטנסיביות, אבל זה לא קצב החיים באזרחות”.
ולסיום, אם היית צריך לתת שלושה טיפים בלבד לחיילים לקראת שחרור -מה הם היו?
“מבחינתי הכלל ראשון הוא להקיף את עצמכם באנשים שדוחפים אתכם להצלחה. הדבר השני, הוא להזכיר לעצמכם את כל ההישגים שלכם, גם בצבא וגם בכלל, וכלל שלישי –חשוב לזכור ששום דבר הוא לא בלתי הפיך. מותר לנסות, לטעות, ובסוף להצליח”.
